לפני הכל, אני רוצה להגיד תודה לאווה איבדר שנתנה לי את המתכון במקורי.
{חומרים נחוצים:}
קמח כוסמין (בערך קילו)
שיבולת שועל \ או כל דבר שעושה לחם מעט יותר קליל (ניתן גם בלי)
שמרים (שתי כפות)
מלח (חופן קטן)
שמן זית (בין שליש כוס לכמה שנראה, עובד גם בלי שמן)
סילן
אגוזי מלח
צימוקים \ חמוציות (קרנבריז)
פרג
{כלים:}
כלי לישה (קערה גדולה וחצי כדורית עד כמה שניתן – בכדי שלא יתקע בצק בפינות)
תבנית משומנת עם חמאה, מרגרינה או שמן זית
קערה בינונית (עבור שלוש כוסות מים ומקום ערבוב)
כף מתכת יציבה (בכדי שלא תשבר בערבוב הבצק הראשוני)
טורף בייצים
———————————————–
ולעבודה!!
בכלי לישה:
1. שמים את רוב הקמח (מומלץ לשמור בצד קמח, בכדי לאזן אם תוסיפו יותר מידי נוזלים)
2. מוסיפים חופן מלח בינוני עד קטן (אם אחד מהילדים מוסיף אז אפשר חופן יותר גדול)
3. מוסיפים אגוזי מלח מרוסקים (או כל אגוז אחר, או כלום) וצימוקים
4. במידה ורוצים, מוסיפים שני חופנים של שיבולת שועל (או כל דבר אחר שמרגיש מתאים כתוסף ללחם)
בקערה הבינונית:
5. שופכים פנימה כוס מים רותחים
6. מוסיפים שתי כוסות מים בטמפרטורת החדר (1 חמים על 2 לא חמים – בשינוי כמויות)
7. שופכים מהצנצנת סילן במשך כשלוש שניות (או כמה שמרגיש נכון. אני מניח שאפשר לשים גם ממתיקים אחרים, כמו דבש וכדומה ובכל מקרה כיף שלחם יוצא מתוק)
8. מערבבים
9. מוסיפים שתי כפות שמרים יבשים (אני לא יודע מה היחס עבור שמרים מסוג אחר)
10. מערבבים עד שאין גושים יותר (הדרך הכי מהירה ונעימה היא באמצעות טורף בייצים, אך גם מזלג, כפית וכפות ידיים יכולים לעבוד).
11. נותנים לשמרים חמש דקות לפעול את פעולתם הביולוגית (למרות שניתן לא לתת להם אפילו רגע אחד)
בחזרה לכלי הלישה:
12. שופכים את תוכן הקערה לתוך כלי הלישה תוך כדי ערבוב הבצק עם כף מתכת רגילה.
13. שפכו כמה שנראה מתאים בכדי שלא יהיה בוץ מהכל. קחו בחשבון שיש לכם עוד קמח ושלישת הבצק סופחת קמח שלא נמצא בקשר ישיר עם הנוזלים באותו רגע.
14. לושו את הבצק. ככל שתשקיעו יותר שרירים קיפולים ותנועות אגרופים כך יהיה לכם יותר נחמד והבצק ייצא יותר טוב.
15. שפכו פנימה תוך כדי לישה את שמן הזית. בשלב זה הבצק ישנה את צורתו ומרקמו. לעיתים הוא הופך ליותר נאה ולפעמים לא. כך או כך הוא ייצא טעים.
* במידה והבצק לא קיבל גוף ונשארתם עם עיסה:
הרגעו, מייטב הלחמים שאני מכיר התחילו בתור עיסה חסרת צורה לפני שנכנסו לתנור.
16. הניחו מגבת על כלי הלישה ותנו ללחם לתפוח בין 20 ל 40 דקות (תלוי בחום היום – יום חם דורש פחות זמן; מותר להציץ מידי פעם לראות מה שלום הבצק)
17. הפכו את כלי הלישה ותנו לגוש ליפול לתוך התבנית היעודית.
אם אתם משתמשים בתבניות מאורכות שלא יקבלו את כל כמות העיסה:
18. קחו גוש בצק בגודל קטן מכלי הלישה ושימו על השולחן. (מומלץ לשים קמח בין הבצק לשולחן בכדי שלא ידבק הבצק.
19. באמצעות מארוך רדדו. במידה ולא הכנסתם מתנות טעימות לעיסה ההתחלתית, ניתן כעת להכניס מתנות טעימות, לגלגל באופן נאה ולהכניס לתבנית.
* בכל מקרה: אל תמלאו את התבנית מידי (גם אם הלחם לא תפח מאוד עד כה – יש לו הזדמנות לתנפוח בתנור)
20. מפזרים מעט פרג למראה מהוקצע (לא נחוץ… אבל למה לא בעצם…)
21. תנו לתבנית לנוח תחת מגבת עד שהתנור מתחמם.
22. חממו תנור ל 240 מעלות.
* במידה ויצא לכם לחם יבש, פעם הבאה הכניסו כלי עם מים רותחים לתוך התנור (אם יש מקום) כך הלחם נשמר רך במהלך האפייה.
עשיתי מספר ניסויים, אך לא הגעתי למסקנות חד משמעיות בנושא נחיצות המים הרותחים.
זמני אפיה:
20 דקות ב 240 מעלות
ואז מנמיחים מעלות:
20 דקות ב 220 מעלות
מוציאים ואוכלים!
(אני אישית מחכה שהלחם יתקרר קצת, כך יותר קל להוציא אותו מהתבנית. בעיקר עם התבנית אינה יעודית להכנת לחם, כגון תבנית עוגה)
טיפול לאחר אפיה:
* ניתן להקפיא ולחמם אותו במיקרו או במצנם (גם אם מקפיאים אותו מראש בפרוסות)
* נשמר טוב במקרר עד שבוע ומשהו (תלוי בכוחו של המקרר)
זכרו!!
תהנו מהאפיה.
תאפו מספר פעמים.
כל פעם יוצא לחם אחר.
נסו שילובים שונים שירגשו אתכם.
אם עליתם על תגלית מעניינת, השאירו עבורי הודעה בהמשך הרשומה.
בתאבון!
ברק בן דב
תמונה מסבב האפיה הראשון:
מקומיסט 