חם על הכוכב

קשה להיות בן אדם.
השתדלו להיות מנומסים.

מגוון הרצונות השונים של האנשים השונים בין לבין עצמם ובינם לבין שאר התושבים וחוסר התקשורת הרב
יחד עם מספר שיטות וניסיונות הביא אותי לחשוב שהדרך היחידה להתמודד היא בנחישות ונימוס.

מדריך השרדות (ועדיף בנעימים)

1. היו כנים עם עצמכם עד כמה שניתן.
2. התמידו בדרככם על פי התשובה הכנה שנתתם לעצמכם.
3. התנהלו מול הסביבה בנימוס.

מה הוא נימוס?

ניתקלתי בספר נימוסים משנות החמישים שנתן לי מושג לגבי "נימוס מהו?"

1. אורח לא ישחיט בית מארח
2. מארח לא יארגן את ביתו שיקשה על האורח להסתדר.
למשל: מארח לא ישים כד זכוכית יקר בדיוק לפני מתג אור.

בהתפצלויות בחיים בתהן ניתן לבחור אחת מכמה דרכי התנהגות, אני ממליץ בחום לבחור את הדרך שמעודדת כבוד וסיכוי לאופציות חדשות טובות יותר.

נימוס יוצא מהנחה שלא חייבים לכם שום דבר, אך יש לכם העדפה ברורה שיתייחסו אליכם יפה.

נותני שרות למינהם נמצאים מולכם מרצונם הטוב (גם אם מבחינתם המניעים שונים מהרצון העז לעזור לכם). התייחסו אליהם בכבוד.

 

הָפוּךְ ובעדינות

לתלמידים מתקדמים או לקשובים מבינכם אני ממליץ על צמד המילים "הָפוּךְ ובעדינות" כמפתח לפתרון בעיות מורכבות.
במצבים רבים הדורשים פתרון, עוזר למצוא נקודה שבה אפשר להפוך דבר מה ולהזיזו בעדינות.

התובנה הזו הגיעה אלי תוך פתירת מספר חידות צעצוע (טבעות ברזל משולבות, חוטים שקשורים עם כדורים וכדומה…)

שלבי פעולה:
1. מוצאים הנקודה בה ניתן להפוך
2. פועלים הפוך ממה שפעלתם עד כה

חשוב לזכור: מבצעים בעדינות מה שבכוח לא יעבוד.

* מסתבר למצוא דוגמא עבור המלצה זאת קשה.

 

אינסטלציה

סיימתי לזעום באופן כללי על כל הטכנולוגיה הארורה יימח שמה ופניתי לזעום על המרות וידאו דיגיטלי מפורמט אחד למשנהו.
משם עברתי לזעם ממוקד ויוקד על רופאים, שאין להם את התשובות לשום דבר ורק מסבירים לי, עד כמה לא ניתן לדעת כלום וכמה היכולת שלהם מוגבלת.
רטנתי מספר רגעים וזרמתי עם האסוציאציות עד לניסוח הבא:

"זין על כולם! הכל פה (בקיום האנושי הזה) זה כמו עבודת אינסטלציה גרועה!"

אפרט את המסקנות באופן מועיל, שיעזור להבין את הסובב אתכם:
(ויתכן אף יפתור דילמות בתחום קבלת החלטות)

1. נקודות חיבור הן החלשות ביותר במערכת (הפנימו ונצלו לטובתכם)
   בבדק בית או בפריצה למקום זר, בדקו אותן קודם
2. צינורות שלא חוברו כראוי ידלפו בזריזות
   עשו את שעורי הבית שלכם. היו בעשר אחוז יותר מקצועיים ממה שאתם רגילים להיות. אני מבטיח שישתלם לכם.
3. המעבר הצר ביותר קובע את קצב הזרימה
   דאגו לחלשים. שפרו אותם או הוציאו אותם מהמערכת. תקף לגבי אנשים ובעיקר לגבי תכונות אופיכם. (קמצנות היא דוגמא נפלאה למעבר צר)
4. גם צנרת משובחת צריכה משהו שיזרום בה
   אין תועלת במערכת מושלמת אם לא עושים בה דבר
5. כמעט תמיד ניתן לעשות מעקפים
   שאלו את האינסטלאטור ומנתח הלב הקרובים לביתכם
6. זריקת זבל פנימה מעודדת סתימות (תקף לכל תחום בכל רמה)
   שימו לב למה אתם אוכלים, מעלים למחשב ולאילו חומרים מחשבתיים אתם חושפים את עצמכם.
7. תמיד גדל או מתהווה משהו תחת נזילות, קחו זאת בחשבון
   (גדלו נענע)

 

לחם כוסמין

לפני הכל, אני רוצה להגיד תודה לאווה איבדר שנתנה לי את המתכון במקורי.

{חומרים נחוצים:}
קמח כוסמין (בערך קילו)
שיבולת שועל \ או כל דבר שעושה לחם מעט יותר קליל (ניתן גם בלי)
שמרים (שתי כפות)
מלח (חופן קטן)
שמן זית (בין שליש כוס לכמה שנראה, עובד גם בלי שמן)
סילן
אגוזי מלח
צימוקים \ חמוציות (קרנבריז)
פרג

{כלים:}
כלי לישה (קערה גדולה וחצי כדורית עד כמה שניתן – בכדי שלא יתקע בצק בפינות)
תבנית משומנת עם חמאה, מרגרינה או שמן זית
קערה בינונית (עבור שלוש כוסות מים ומקום ערבוב)
כף מתכת יציבה (בכדי שלא תשבר בערבוב הבצק הראשוני)
טורף בייצים

———————————————–

ולעבודה!!

בכלי לישה:
1. שמים את רוב הקמח (מומלץ לשמור בצד קמח, בכדי לאזן אם תוסיפו יותר מידי נוזלים)
2. מוסיפים חופן מלח בינוני עד קטן (אם אחד מהילדים מוסיף אז אפשר חופן יותר גדול)
3. מוסיפים אגוזי מלח מרוסקים (או כל אגוז אחר, או כלום) וצימוקים
4. במידה ורוצים, מוסיפים שני חופנים של שיבולת שועל (או כל דבר אחר שמרגיש מתאים כתוסף ללחם)

בקערה הבינונית:
5. שופכים פנימה כוס מים רותחים
6. מוסיפים שתי כוסות מים בטמפרטורת החדר (1 חמים על 2 לא חמים – בשינוי כמויות)
7. שופכים מהצנצנת סילן במשך כשלוש שניות (או כמה שמרגיש נכון. אני מניח שאפשר לשים גם ממתיקים אחרים, כמו דבש וכדומה ובכל מקרה כיף שלחם יוצא מתוק)
8. מערבבים
9. מוסיפים שתי כפות שמרים יבשים (אני לא יודע מה היחס עבור שמרים מסוג אחר)
10. מערבבים עד שאין גושים יותר (הדרך הכי מהירה ונעימה היא באמצעות טורף בייצים, אך גם מזלג, כפית וכפות ידיים יכולים לעבוד).
11. נותנים לשמרים חמש דקות לפעול את פעולתם הביולוגית (למרות שניתן לא לתת להם אפילו רגע אחד)

בחזרה לכלי הלישה:
12. שופכים את תוכן הקערה לתוך כלי הלישה תוך כדי ערבוב הבצק עם כף מתכת רגילה.
13. שפכו כמה שנראה מתאים בכדי שלא יהיה בוץ מהכל. קחו בחשבון שיש לכם עוד קמח ושלישת הבצק סופחת קמח שלא נמצא בקשר ישיר עם הנוזלים באותו רגע.
14. לושו את הבצק. ככל שתשקיעו יותר שרירים קיפולים ותנועות אגרופים כך יהיה לכם יותר נחמד והבצק ייצא יותר טוב.
15. שפכו פנימה תוך כדי לישה את שמן הזית. בשלב זה הבצק ישנה את צורתו ומרקמו. לעיתים הוא הופך ליותר נאה ולפעמים לא. כך או כך הוא ייצא טעים.

* במידה והבצק לא קיבל גוף ונשארתם עם עיסה:
הרגעו, מייטב הלחמים שאני מכיר התחילו בתור עיסה חסרת צורה לפני שנכנסו לתנור.

16. הניחו מגבת על כלי הלישה ותנו ללחם לתפוח בין 20 ל 40 דקות (תלוי בחום היום – יום חם דורש פחות זמן; מותר להציץ מידי פעם לראות מה שלום הבצק)

17. הפכו את כלי הלישה ותנו לגוש ליפול לתוך התבנית היעודית.
אם אתם משתמשים בתבניות מאורכות שלא יקבלו את כל כמות העיסה:
18. קחו גוש בצק בגודל קטן מכלי הלישה ושימו על השולחן. (מומלץ לשים קמח בין הבצק לשולחן בכדי שלא ידבק הבצק.
19. באמצעות מארוך רדדו. במידה ולא הכנסתם מתנות טעימות לעיסה ההתחלתית, ניתן כעת להכניס מתנות טעימות, לגלגל באופן נאה ולהכניס לתבנית.
* בכל מקרה: אל תמלאו את התבנית מידי (גם אם הלחם לא תפח מאוד עד כה – יש לו הזדמנות לתנפוח בתנור)
20. מפזרים מעט פרג למראה מהוקצע (לא נחוץ… אבל למה לא בעצם…)
21. תנו לתבנית לנוח תחת מגבת עד שהתנור מתחמם.
22. חממו תנור ל 240 מעלות.

* במידה ויצא לכם לחם יבש, פעם הבאה הכניסו כלי עם מים רותחים לתוך התנור (אם יש מקום) כך הלחם נשמר רך במהלך האפייה.
עשיתי מספר ניסויים, אך לא הגעתי למסקנות חד משמעיות בנושא נחיצות המים הרותחים.

זמני אפיה:
20 דקות ב 240 מעלות
ואז מנמיחים מעלות:
20 דקות ב 220 מעלות

מוציאים ואוכלים!
(אני אישית מחכה שהלחם יתקרר קצת, כך יותר קל להוציא אותו מהתבנית. בעיקר עם התבנית אינה יעודית להכנת לחם, כגון תבנית עוגה)

טיפול לאחר אפיה:
* ניתן להקפיא ולחמם אותו במיקרו או במצנם (גם אם מקפיאים אותו מראש בפרוסות)
* נשמר טוב במקרר עד שבוע ומשהו (תלוי בכוחו של המקרר)

זכרו!!
תהנו מהאפיה.
תאפו מספר פעמים.
כל פעם יוצא לחם אחר.
נסו שילובים שונים שירגשו אתכם.
אם עליתם על תגלית מעניינת, השאירו עבורי הודעה בהמשך הרשומה.

בתאבון!
ברק בן דב

תמונה מסבב האפיה הראשון:

 

הבדילו את האות מהמצה עליו היא כתובה – הקדמה

שלב ראשון ומהותי בלימוד שפה חדשה הוא הבחנה בין הכתב למצה.
בספר סטנדרטי ברור שהאותיות השחורות הן מה שנחוץ לקרוא ולא הצורות שנוצרות בינהן.
לעומת זאת, ככל שעוסקים בשפות יותר גרפיות ובשפות משלובות, נחוצה הפרדה סלקטיבית בין עיקר וטפל בכדי לשחזר את המסר שנכתב.

כמו למשל:
אבחון לבושו של אדם, כסט קודים וכללים העוזרים לפנח את סוג התקשורת עימו.

עצם ההבנה שישנן שפות שחיות במקביל וחופפות בנקודות מסויימות, מקלה על החיים, מאפשרת פרשנויות שימשיות ונותנת יכולת תמרון.

המלצה לתרגיל חשיבה:

1. שבו במקום נעים – כמו בית קפה
2. התבוננו סביב למשך כמה רגעים
3. מצאו לפחות עשר שפות שונות – תפריט, לבוש, התנגות, מילים וכל דבר שמושך את העין והוא בר קריאה והכללה.
4. מצאו נקודות השקה וחפיפה – לבוש\התנהגות, תנועה\תאורה
5. סיימו לשתות והמשיכו עם חייכם

מקווה שהועלתי או לפחות הענקתי לכם משחק משותף עם חבר בבית קפה.
בהמשך ארחיב על שפות נסתרות.

המשך קריאה נעימה
מר בן דב

 

אל תתווכחו עם משוגעים

משוגע הוא אדם שמשוכנע בצדקתו ולא ניתן לשכנעו אחרת.

כאשר אתם מתווכחים עם משוגעים במטרה לשנות את דעתם אתם עושים כמה דברים:
1. משחיטים אנרגיה לריק
2. עלולים לאבד תכונות חיוביות אחרות של המשוגע
3. מתחפרים בעמדתכם

לכן המלצתי:
1. אל תתוכחו עם משוגעים
2. פעלו באותו אופן שחשבתם לפעול מלכתחילה

הסיבה היחידה להתווכח עם מישהו היא כדי לשכנע את השומעים האקראים שאתם צודקים.
זכרו זאת כאשר אתם בוויכוח ותראו איך רמת האמוציות שלכם יורדת ומיגוון שיטות הצגת הטיעון שלכם עולה.

והערה חשובה לסיום:
קורה לעיתים שאתם מזהים את עצמכם כמשוגעים
אל תתוכחו עם עצמכם ועשו בדיוק מה שהכתוונתם לעשות מלכתחילה*

* מומלץ להגדיר לעצמכם גבולות בטוחים לשיגעון
(לעצמי אני מתיר להתנצל אך לא מתיר לפגוע במזיד)

—

אני משתמש בעצה זאת כבר שנים ארוכות ומכיר מספר אנשים חכמים שגם כן פועלים על פיה.
אם תפנימו את העצה הזאת שלווה תשרור בחייכם מרגע שתייסמו אותה.

 

קפצו מעל הפופיק

כותרת פוסט הזה הינה סעיף 16 מתוך הקובץ "עצות למתבגר".
חשבתי להתחיל איתה כיוון שהיא חיובית ואקטיבית.

נטען שאדם לא יכול לקפוץ מעל הפופיק שלו. ייתכן. אך במקרים רבים זה רק עניין של הגדרה.

בנוסף לכך: "כוונו לכוכבים, במקרה הגרוע תגיעו עד לירח".

תנו לרעב להוביל אתכם עם התחשבות מועטה במציאות. המציאות גמישה ומתאימה את עצמה לחלומותיכם.
אל תתביישו, היום ממתין לכם סקרן, מצפה לראות מה תעשו.

מי ייתן, וביקורכם המקרי כאן יעניק את הדחיפה שלה נזקקתם על מנת להעז.
באהבה רבה
ברק.